גיל ההתבגרות הוא שלב מעבר המאופיין בשינויים רבים הן פיזיים והן רגשיים- הגוף חווה שינויים מקצה לקצה, הנפש עוברת טלטלות, הורמונים נכנסים לתמונה, מערכות יחסים סביב בהתהוות מחודשת- הכול סוער. מתבגרים מחפשים את זהותם האינדיבדואלית ויחד עם זאת, השתייכות חברתית וחיבור לקבוצת השווים קריטיים בשלב זה.
החוויות הרווחות בקרב המתבגר וסביבתו הן חוסר שליטה, בלבול, חרדה, תנודות חדות במצב רוח או באופן ההתייחסות- דברים שעד לפני רגע היו מקובלים כבר לא תקפים, כתוצאה מהחרדה וההצפה ישנה הרבה תוקפנות והכול דינאמי. המיקום החדש בהתהוות בין ילדות לבין בגרות מעלה צורך בניפרדות ולצד זאת, צורך בשמירה, סבלנות, קבלה, חום ואהבה. ישנה נטייה ל״ראיית קצוות״- חיים ומוות, שחור לבן, חוסר צדק מול מוסר, קרבה וריחוק, ניפרדות וחיבור, אהבה ושנאה. המעברים ביניהם מהירים וללא יכולת אבחנה או שליטה.
האמנות היא שפה שדרכה כל אדם מוצא את הייחודיות שבו- בהכרח יצירת אמנות שלי לא תיראה זהה לשל אף אדם אחר. בהתאפשרות יצירה במרחב מוגן ובטוח, ישנו מקום לחקור בסקרנות ופליאה את החלקים השונים בנפשנו. באם כך, יתגלו לאדם היוצר כוחותיו, ייחודיותו, סגנונו האישי, זהותו – וכל אלו באופן מותאם, מאורגן ומווסת. אמנות היא מרחב שבו ניתן לא לדעת, לא להתחייב, להיות קיצוני, לפרק, להרוס, לשנות, להשיג שליטה, לאבד שליטה- וכל אלו באופן מותאם ורצוי. כמו כן, זהו מרחב שמאפשר ניפרדות ואינדיבדואליות ממקום בריא ומחזק.
לא אחת למתבגרים ישנה התנגדות לחזור לעבודה עם חומרי אמנות. התחושה היא של מרחב ילדותי, לא הגיוני, מטופש, משחקי- לא תואם גיל ולא יעיל, כלומר: לא מקדם פרקטית בחיים. דווקא בשל התחושות הללו ישנה הזדמנות אדירה להתנסות ממקום משחקי ולא מחייב בגישה שאינה שופטת או בוחנת באמות המידה המקובלות. המקום שבו אוכל להתלכלך, לשחרר מוסכמות, לבטא יצרים, חרדות, פחדים, מיניות, תוקפנות וקצוות יהווה פתח להרחבה, להפחת התנגדויות ובמקביל למציאת ה”אני האמיתי” שבי. בנוסף, המסר המועבר ללא מילים הוא שיש מקום ״להיות״ בלבד- ללא מטרה, ללא ציפייה וללא עשייה לקראת… פשוט לשהות בחוויה.
המסר הזה קריטי דווקא בשלב זה שבו החשיבה היא לוגית והנטייה היא להתחבר אך ורק למקומות פרודוקטיבים, מעשיים, ריאלים, מקדמים. חיבור ליצירתיות ומשחקיות מאפשרת ראייה מופשטת, שומרת על בריאות ויציבות נפשית, מאפשרת מקום לרווחה ועצירה להתמלאות ונשימה. בני נוער אשר מבטאים את עצמם בכל אמצעי ההבעה והיצירה יהיו בהכרח מחוברים יותר לעצמם, יגלו את משאביהם הטבעיים, ירשו לעצמם לחוות, לשהות ובכך לעדן יצרים טבעיים ולחוש הקלה. משאבים אלו משמעותיים וחשובים ביותר לקראת חיים בוגרים ומציידים את המתבגר בכלים עוצמתיים ובריאים.
מנסיוני הרב עם בני נוער (נוער בסיכון, הפרעות נפשיות ולקויות שונות) ניתן למצוא את פתחי הגישה ליצירתיות אצל כל אחד ואחת. חומרי האמנות כה מגוונים ועשירים, שכל אחד יכול למצוא את שפתו הייחודית ולחוות אמנות הן ממקום ילדי והן ממקום בוגר .
בניגוד לחווית יצירה בגיל רך וגילאי הילדות, שם היצירה מגיעה באופן טבעי ואינטואיטיבי, חוויית היצירה בגיל ההתבגרות היא מעין תהליך הכרות מחודש. ההכרות המחודשת היא לא רק עם החומרים וחוויית היצירה, אלא גם (שלא לומר בעיקר), עם העצמי המחודש המתהווה בכל רגע מחדש.
השאירי תגובה