אם הילד שלכם עומד להתחיל טיפול בריפוי בעיסוק, סביר להניח שמתעוררות אצלכם שאלות כמו: האם יש משהו שאני צריך לעשות כדי להתכונן? או: מה הולך לקרות? מה להביא
לאחר שצברתי נסיון של יותר מעשרים שנה במסגרת עבודתי כמרפאה בעיסוק, אני יכולה להרגיע אתכם ולומר לכם שאתם לא ההורים הראשונים שמעלים את השאלות האלה.
אז מה יקרה במפגש מול המרפאה בעיסוק?
תהיו מוכנים לענות על שאלות לגבי ילדכם – מהם הדברים שהוא אוהב לעשות, מה הוא לא אוהב, , פחדים, קשיים, רגישויות, אלרגיות, תרופות, היסטוריה התפתחותית, ונסיון טיפולי בעבר. תישאלו על תחומי עניין ועל תחביבים. כיוון שהמשחק הוא תחום תפקוד משמעותי בגיל הרך, והוא הכלי הטיפולי המרכזי בריפוי בעיסוק, אנחנו רוצים שהמשחק יהיה חוויה מהנה המותאמת לתחומי העניין של הילד שלכם.
תהיו מוכנים לענות על השאלה מה הן הציפיות שלכם מהטיפול. כן, המרפאה בעיסוק היא המומחית כשמדובר בהיבט הקליני של הטיפול. יש לה את היכולת לאבחן את הילד ולקבוע מה הם הקשיים והיא מכירה כלים רבים ומגוונים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים הללו, אבל אתם ההורים- אתם המומחים כשמדובר בילדכם. אתם אלה שמגדלים אותו וחווים את הקשיים שלו ביום יום. ולכן אתם תוכלו לספק את האינפורמציה המהימנה ביותר שתעזור למרפאה בעיסוק לעצב תכנית טיפול שתתאים לילד שלכם. קחו קצת זמן לחשוב על הציפיות שלכם, לפני הביקור הראשון.
*ודאו כי הילד לובש בגדים נוחים לפעילות. רוב חדרי הטיפול נראים כמו חדר משחקים מקורה, וכדאי שיהיה לו נח.
התקשרו להודיע אם הילד חולה. אם לילד יש חום או שפעת, התקשרו לדחות את הטיפול. נסו להודיע לפחות 24 שעות מראש אם ניתן. אנו עובדים עם ילדים, אנו מבינים את זה.
הביאו אתכם מחברת או פנקס. כל מטפל שונה מהשני באופן שבו הוא נותן להורים הצעות ורעיונות לפעילויות שאפשר לעשות בבית, אבל דבר אחד משותף לכולם- הם נותנים לכם מידע ורעיונות שתצטרכו לזכור עד שתגיעו הביתה. אז הביאו מחברת או פנקס. זה יכול להיות בשיטת האולד פשן של דף ועט, או באופן דיגיטלי כמו סמרטפון. אתם יכולים לצלם תמונה של משחק או פעילות שנעשתה בטיפול כך שתוכלו לזכור כיצד לעשות משהו דומה בבית במהלך השבוע.
שאלו שאלות! אתם, הילד שלכם והמרפאה בעיסוק מהווים צוות אחד. הטיפול הוא לא משימה חד צדדית. זה בסדר לשאול מדוע המטפלת עושה פעילות מסוימת עם הילד שלך. וזה בסדר לבקש הבהרה על משהו שהמרפאה בעיסוק הסבירה אם היא השתמשה בז’רגון מקצועי או דיברה מהר מדי… וזה בהחלט בסדר לשאול מה אתם יכולים לעשות בבית כדי לתמוך בהתקדמות של ילדכם. אם לא הדגשתי את זה מספיק- אני אוהבת כאשר ההורים שואלים שאלות.
אל תדברו יותר מדי במהלך הפגישות הטיפוליות. אוקיי, בדיוק אמרתי שאתם צריכים לשאול שאלות ולתקשר עם המרפאה בעיסוק במהלך הפגישות, אבל תהיו מודעים לכך שכל שאלה שאתם שואלים ושיחה שמתנהלת מעל הראש של הילד עלולה להסיח את דעתו ולהפריע לו. ואם אתם נמצאים בטיפול כדי לעזור לו ללמוד איך לווסת את מערכת החושים שלו, אז הייתי מציעה לנסות למזער את כמות המלל בטיפול. אנחנו, המרפאות בעיסוק, כמובן, רוצות להיות מסוגלת לתקשר כראוי עם ההורים במהלך הטיפול, אבל אנחנו גם רוצות ליצור סביבה שתקדם אותו להצלחה. זה אומר שאולי כדאי להקדיש את הדקות האחרונות של הפגישה לתקשורת ולשאילת שאלות. או שאפשר לשלוח למרפאה בעיסוק מייל אם יש דברים דחופים שרלוונטיים לטיפול של ילדכם.
מקווה שהפוסט עזר לכם בטיפים מועילים. נתראה בפוסטים הבאים.
השאירי תגובה