התמודדות עם ביטחון עצמי, דימוי עצמי והערכה עצמית תלויה רק בנו, יחד עם זאת בשנותינו המעצבות בבית הספר אנחנו אוספים לעצמנו אוסף של חוויות שבהחלט מסייעות לתפיסת הביטחון העצמי שלנו.
כהורים אלו נקודות שכדאי לנו לשים לב אליהן שכן אם נדע להתייחס אליהן כבר בהתחלה נוכל לעזור לילדים שלנו להתמודד עם העולם בצורה טובה יותר.
1.קצת על טעויות, כישלון והצלחה
אחד הדברים החמורים ביותר שאנחנו לומדים בבית הספר, הוא שהטעויות שלנו מגדירות אותנו. המורים שלנו עושים שתי טעויות שכיחות בנושא הזה, הראשונה היא שמורים נוטים לשכוח לעצור ולספר לנו שטעויות הן חלק נפלא מתהליך הלמידה ושדרכן המח שלנו מקודד את הדרך הנכונה לבצע משהו ולמעשה שככה המח לוקח אותנו אל ההצלחה. הטעות השנייה והחמורה יותר נמצאת בדמותם של מורים שלא מוכנים להודות בטעותם. כאילו אם יודו בטעות הזו, יורידו מכבודם.
האמת הפשוטה היא שלמידה היא תהליך בכל נושא גם אם אנחנו שוכחים את זה. ואם לרגע יש לנו ספק בנידון, נשאר לנו רק להסתכל על פעוט הלומד ללכת. הם נוטים ליפול המון בלי להתייאש לרגע עד שמצליח להם העניין הזה של הליכה ולפני שאנחנו מבינים מה קורה, הם רצים לנו בין הרגליים.
התוצר של הסיפור הזה הוא שבבית הספר אנחנו לומדים שטעות משמעה כישלון, כשאין דבר רחוק מהאמת מהמשוואה הזו שנוצרת לנו בראש.
למה?
כי תמיד אפשר לעשות מבחן חוזר, לתקן את הטעויות שלנו ולמעשה לעשות ניסוי חוזר. תומס אלווה אדיסון, ממציא המנורה, ניסה אלפי סוגים של חוטי להט למנורה, כשמרביתם לא צלחו, הציפייה הייתה שאדיסון יבין שהוא נכשל בניסוי. אך למרבה המזל אמר אדיסון “אם מצאתי אלף דרכים שלא עובדות, לא נכשלתי. כל ניסיון שכשל הוא עוד צעד קדימה.” ובפעם הבאה, שתרגישו שאתם כישלון, שאין ביכולתכם לעשות משהו, ממליצה לכם לאמץ את תפיסתו הבריאה של אדיסון, זו שבזכותה אמר אדיסון “הרבה מנכשלי החיים הם אנשים שלא הכירו עד כמה קרובים היו להצלחה כאשר נואשו וויתרו.”
2.קצת על השוואות
הנטייה האנושית לעשות השוואות עומדת לנו כרועץ בכל הנוגע לביטחון העצמי שלנו. אנחנו משווים ציונים עם חברים שלנו ומשווים את המראה שלנו לאנשים אחרים כשאנחנו שוכחים להזכיר לעצמנו את נקודות החוזק שלנו.
אנחנו שוכחים שהסיבה הטובה היחידה לעשות את ההשוואות האלו היא כשניתן לעשות חיזוק הדדי. למשל, אני טובה בכתיבה, יעלי מעולה בחשבון ואורי תותח באנגלית – בואו נעשה קבוצת למידה בה כל אחד מלמד את החברים שלו את הדברים שהוא טוב בהם.
כן! תמיד יהיה לנו בכיתה מגוון של תלמידים, אבל אנחנו שוכחים שאנחנו יכולים להשתמש במגוון הזה כמשהו קהילתי שתומך אחד בשני, ובמקום זאת אנחנו מלמדים את הילדים שלנו להסתכל על הרקע אחד של השני ועל הנקודות החולשה אחד של השני. בלי לשים לב אנחנו למעשה מלמדים אותם להסתכל ולבחון בעיקר את נקודות החולשה של עצמם, גם אם את זה אין להם אומץ להגיד לנו.
3.קצת על סגנונות תקשורת
סגנון התקשורת של ילד יקבע כמה הוא ישתלב בקלות בכיתה שלו. אם ילד אוהב מידע והוא שקט בדרך כלל, הוא יטה לפנות למורה שלו ולשאול המון שאלות על כל דבר. תכונה שיכולה לגרום למורה שרוצה להעביר חומר מסוים לפי ההחלטה של משרד החינוך להגיב לאותו הילד בצורה מאוד לא נכונה ולהוריד לו את הביטחון העצמי.
ילד אחר שהסקרנות שלו מושכת אותו להמון נושאים שאינם חלק ממערך השיעור יכול לטעת במורה את התחושה שמדובר בילד מפריע שלא מעוניין להתרכז בנושא השיעור. כן, זו יכולה להיות הפרעת קשב, אך באותה המידה יכול להיות שמדובר בילד עם סגנון תקשורת מקדם. בשני המקרים, גם שם מורים יכולים להוריד לילדים שלנו את הביטחון העצמי.
אם נהיה כנים המורים מאוד אוהבים ילדים משימתיים וילדים תומכים. את הילדים האלו שפשוט עושים מה שאומרים להם.
מה זה אומר מבחינתנו כהורים? זה אומר שאנחנו צריכים ללמוד איך הילד שלנו מתקשר, יש המון סדנאות של סגנונות תקשורת, ואנחנו רוצים לתת לו כלים שיסייעו לו מול המורה שלו בבית הספר. הרבה פעמים הכלים אומרים שאנחנו צריכים להגיד למורה שלו מה זה אומר שיש לילד שלי סגנון תקשורת כזה או אחר, מה הילד שלנו צריך כדי ללמוד בצורה המיטבית ואיך יהיה לה הכי קל לרתום אותו לשיעור.
מפתיע לגלות כמה מאיתנו עסוקים עד היום בהשוואת עצמם לאחרים ובהתעסקות בטעויות שלהם כבסיס להגדרת הערך העצמי שלנו. זה משהו שהופך להיות חלק בלתי נפרד מאתנו כבר בתקופת בית הספר.
בסופו של יום, יש המון מרכיבים שמשפיעים על הביטחון העצמי שלנו, החדשות הטובות הן שתמיד אנחנו יכולים להעלות את הביטחון העצמי הזה מתוך הבנה אמיתית שאנחנו נהדרים בלי שזה ישפיע על היות החברים שלנו נהדרים לא פחות.
השאירי תגובה