הפעם החלטתי לשתף אתכן בחוויית ההסתגלות שלי להורות . תיכף אריאלי שלי יהיה בן שנה. אז נכון שאריאלי שלי הוא האור בחיי רק לא הייתי מוכנה ולא ידעתי מה אצטרך לעבור בלידה וכל מה שהגיע אחרי הלידה.
אריאל שלי נולד לפני שנה. הלידה הייתה טבעית. כמו להרבה נשים, גם לי הייתה פנטזיה איך יראו חיי אחרי הלידה. הייתה לי פנטזיה שאני אניק, מיד אחרי יגיע “הגרעפס” הוא וימשיך לישון עד ההנקה הבאה. וכמו שהרבה נשים אומרות “תשני כשהוא ישן…” אז לא.. כנראה שלמישהו שם למעלה היו תוכניות אחרות בשבילי.
הדבר האחרון שעניין את אריאל זה לישון. אריאלי שלי סבל מגזים ובכה המון. כמה המון אתן שואלות? המון!! מהבוקר עד הערב. לא ידעתי מנוחה לרגע. היה לי כל כך קשה עם ההנקה, הייתי כל כך עייפה בימים ובלילות שהגעתי למצב שהדבר האחרון שעניין אותי היה להניק. אז חשבתי לעצמי איך אני עדיין נותנת לו חלב אם ללא הנקה. חשבתי לעצמי גם כמה לא נכון לתת לנסיך שלי חלב מלא בעייפות ותשישות. אז ניסיתי לשאוב בלילות, היה לי קשה. כי במקום לנוח קצת הייתי שואבת. לא וויתרתי והמשכתי ככה חודש. חודש שביליתי בבכי במקום ליהנות מהאוצר שלי. ישנתי בכל הזדמנות שהייתה לי ונלחמתי כדי להניק.
אז הבנתי, הבנתי שנכנסתי לדיכאון שאחרי לידה. ככה קוראים לזה. יש לזה שם. לכל התחושות הקשות והכאב יש שם. בזכות תמיכה של משפחה וחברים חזרתי לעצמי, הפסקתי עם ההנקה כי החלטתי שעדיף לי להיות אמא מאושרת וככה גם אריאלי שלי יגדל להיות ילד מאושר.
לקח לי זמן להתחבר אל אריאלי שלי. לקח לי זמן להבין שאני אמא. לקח לי זמן להבין שיש כרגע בבית עוד בן אדם שזקוק לטיפול חום ואהבה 24/7 לקח לי זמן להבין שבתקופה הקרובה אני לא יחזור לישון לילות שלמים. ואכן התחלתי ליהנות מאריאלי שלי. אחרי 3 חודשים הפסיקו הגזים ואז נהנתי מאריאלי שלי עוד יותר.
מה הסיבה שאני משתפת את הסיפור האישי והחוויה האישית שלי? כדי שתדעי שאת לא לבד. כן, את שם שמרגישה בדיוק מה שאני הרגשתי. רובנו עוברות טלטלה אחרי לידה, לרובנו המצב החדש קשה ומאתגר אומרים שזו קלישאה שהזמן עושה את שלו אבל זה באמת נכון. את לומדת להתארגן מחדש, את לומדת להכיר את עצמך בצורה טובה יותר. כמה שזה קשה ומאתגר, תנסי למצוא רגע לעצמך בחופשת הלידה.
הכי חשוב שתעשי מה שנוח לך ואם קשה לך מידי, תבקשי עזרה מהמשפחה/חברים/שכנים… בסופו של דבר זאת המתנה הכי נפלאה שיכולנו לבקש לעצמנו. אריאלי שלי, נסיך שלי, האור בחיי בן שנה ו-3 והיום אני אמא מאושרת. (למרות שאני עדיין לא ישנה בלילות)
השאירי תגובה